ספר ילדים חדש: אי אפשר בלי זנב: "נרנבים לא זָ ולא נָב" – ספר לילדים עם תובנות לחיים

נרנבים, לא ז ולא נב מאת אוּקי שפרן הוא ספר ראשון בסדרת הנרנבים, מסופר בשפה קולחת  ציורית ולבבית וגורם למחשבות ולתובנות חשובות. בספר מתגלה עולמם המופלא של יצורים קטנים בעלי זנב ולב. כאשר יום אחד מאבד נרנב את זנבו, מתברר לו ולנו שישנם דברים שהורגלנו להם ורק כאשר הם נעלמים – משתנים סדרי חיינו וחשוב שנדע להעריך אותם. הספר בהוצאת הספרים נטבוק הוא ספרה השני של אוקי שפרן, אשת חינוך, מספרת וספרנית ותיקה.

 

אוקי מספרת, כי הספר "נרנבים" נולד מתוך געגוע לעולם פשוט ותמים יותר. "אין לי ברירה ואני משתמשת במחשב ובטלפון נייד אבל אהבתי יותר את העולם של ילדותִי. בקושי היה אז רדיו אחד בשכונה והיינו צריכים ליצור לעצמנו בידור ותרבות".

 

אוקי אומרת כי הנרנבים חיים קרוב לטבע ולאדמה, אינם טורחים לחשוף את עצמם לעולם ועולמם הוא פשוט ותמים. יום אחד איבד לולו גיבור הסיפור את הזנב. כולנו מאבדים ומוצאים כל הזמן, אבל מה שחושב לולו: "כשהיה לי זנב שכחתי לחשוב עליו, עכשיו הוא איננו ואני לא יכול בלעדיו". זה המוטו של כולנו. כשיש לנו דבר, הוא מובן מאליו וכשהוא נלקח, אנחנו מבינים את גודל החלל שנפער. לא שיש דרך ללמוד ולשנות את זה, אבל אם רק נשמור את זה במודעות שלנו אולי נחכים.

 

אוקי שפרן,  58, נולדה בירושלים בבית שהיה פעם טירה של פחה תורכי, ומשפחתה חלקה אותו עם שבע משפחות נוספות. "הבית היה בעיני ארמון ובו שזורים זיכרונות ילדותי הראשונים: מרתפים חשוכים מלאים באוצרות, באר בחצר, וסביב שדות, כנסיות, בתי אבן וסמטאות".

 

אוקי מוסיפה ונזכרת:"כשהייתי בת שש וזה היה מזמן מזמן, עזבנו את ירושלים, ארזנו את מעט הרהיטים והזיכרונות ועברנו לחולון. שם, בינות לגבעות החול היו פזורים בתי קומות מהם נפלטו בצהריים המוני ילדים. שיחקנו ברחובות בכל מיני סוגים של מחבואים, תופסת, עמודו וקלאס. לא היו לנו מחשב, טלוויזיה וכמובן שלא טלפון. רצנו החוצה להתרוצץ ולשחק עד שההורים קראו לנו מהמרפסות לעלות הביתה. "ילדת רחוב" קראה לי אימי. "כאשר למדתי קרוא וכתוב התחלתי לכתוב שירים אבל מלבד הורי שהתרשמו מאוד, ראו אותם רק דפנות המגירה. בתיכון, בגיל ההתבגרות, כתבתי כבר שירים אחרים והעזתי לאייר אותם ולתלות על קירות חדרי ואפילו לשיר אותם בפני חברים".

 

אחרי הצבא המשיכה אוקי לשיר ולשחק עם המוזיקה. היא נישאה לשלמה ולמדה במכללה. בינתיים, נולד בנה הבכור, פטר המתולתל, החייכן והשואל. "אחרי שנה בה לימדתי בבית ספר ובעיקר סיפרתי סיפורים ושרתי שירים עם התלמידים, ארזנו שוב את עצמנו, המשפחה הקטנה שלי, ונסענו לטייל בעולם . גרנו באוטו-בית –"ברהל'ה"-קראנו לו ואז התחלתי לאסוף סיפורים - סיפורי ילדים במיוחד. טיילנו בעולם שלוש שנים וחזרנו כשנולד אדר, כחול העיניים שלימים ימשיך את השירים שלי בדרכו".

 

אוקי מציינת, כי כאשר עזבו את העיר חולון, הם עברו להתגורר במושב עין עירון. "בנינו לנו בית קטן עם חלונות גדולים,  גג אדום וארובה, מוקף בגינה ירוקה. למדתי מוזיקה ולספר סיפורים ובכל מקום בו יכולתי לאסוף ילדים, שרתי וספרתי להם סיפורים. תחילה של אחרים ואחר כך, לאט לאט, נוספו סיפורים שכתבתי או שתרגמתי מהאוסף שלי".

 

 

לאחר שנים אחדות הצטרפה יולי  למשפחה. אמצנו אותה ללב ויחד יצאנו חמשתנו למסעות בעולם בתוך בית על גלגלים. בדרכים, המשכתי לכתוב ולאסוף סיפורי ילדים. בכל פעם שחזרנו הביתה, לאחר שנשמתי את הריחות והמראות המוכרים, ניצלתי כל הזדמנות כדי ללמוד עוד על ספרות ילדים.

 

מסכמת אוקי: "ודאי החמצתי הרבה עיקולים בדרך חיי ואולי הם לא היו מספיק חשובים כדי לציין אותם כאן. כיום אחרי שהוצאתי לאור שני ספרי ילדים "אף פעם אל תגיד אף פעם"  ו"נרנבים  לא ז ולא נב" אני ממשיכה לכתוב ולקוות שאוציא לאור מחשכת המגרות סיפורים שעומדים בתור וממתינים בשקט להיוולד.

 

אוקי עובדת בספריית בית הספר הדמוקרטי בחדרה ובמכללת אורנים במרכז לספרות ילדים. גם במושב מגוריה יש לה ספרייה בה היא מספרת לילדים שבאים להקשיב לסיפוריה. "אני אוהבת לראות את הבעות פני הילדים כאשר הם מקשיבים לסיפורים,  אותם אני מקשטת בצלילים ומקווה שיהיו לי עוד הרבה סיפורים לספר ומנגינות להשמיע". 

"נרנבים  - לא ז ולא נב", מאת אוקי שפרן, איורים: חיים יפים סנקוב, הוצאת הספרים נטבוק, מיועד לילדים קטנים וגדולים, 24 עמודים, מחיר לצרכן 49 ש"ח, להשיג בחנויות הספרים.