ביקורת: חמישה קילו סוכר, תיאטרון גשר

מה היה קורה אם הסבא המנוח היה צץ מגרונה של נערת תיכון בהריון -  קומדיה מרגשת ומצחיקה

מאת חיים נוי

"חמישה קילו סוכר" בתיאטרון גשר היא הצגה מיוחדת במינה ומהווה חוויה תיאטרלית שהיא גם קומדיה פרועה, הצגה דרמטית ומרגשת ובעיקר רעיונות ותמונות מפתיעים.

גור קורן כתב ומשחק את עצמו. זו הצגה שמתרחשת במקומות שונים ומשונים בארץ, אך מקורותיה הם בתקופת השואה. השחקנים המוכשרים , הממלאים כל אחד מספר תפקידים, משחקים את הדמות אותה הם מייצגים, אך תוך כדי משחק הם משנים את עורם והופכים לקולו של הסבא של גור. מעניין, מרגש ומצחיק.

יבגני אריה הבמאי הצליח להפתיע ולהעמיד הצגה קולחת ומבריקה ולהטט עם להקת השחקנים בצורה אמינה ומקצועית.

עלילת המחזה עוסקת בגור קורן שכתב אותו ומופיע בתפקיד עצמו. הוא בוחן את הסוגיה – מה היה קורה אם יום אחד הסבא שלך שמת לפני מספר שנים, היה מגיח לחייך באמצעות כל האנשים שאתה מכיר ופוגש ואפילו כאלה שפגשת באקראי. באמצעות אותם אנשים, מבקש הסב לשנות איזו עובדה בספר מתקופת השואה שעתיד לראות אור.

הסבא חוזר בהצגה באופן מטאפיזי ומשגר אותו למשימה שמתחילה בהברחת חמישה קילוגרמים של סוכר בתקופת מלחמת העולם ונמשך עד למיטתו של מרצה זוטר ליהדות מזרח אירופה. הסיפור ההזוי מתחיל בעיר באוקראינה, מגיע לבית ספר בחולון, ממשיך לכיכר דיזינגוף ואפילו לאחד מרחובות גבעתיים.

הדמיון והמציאות שזורים בהצגה זה בזו, בהומור וברגש וכולם נסחפים בנפתולי העלילה המשונה והמפתיעה.

גור קורן , שחקן מוכשר, מציג משחק אמין ביותר. הוא משעשע, מתמודד עם נוסחה בימתית די קשה ומצליח לעמוד כל העת על הבמה בצורה מקצועית ומושלמת.

נועה קולר, הנמצאת באמת בהריון מתקדם, מגלמת –בין היתר- תלמידת תיכון עטוית נזם ומאפייני גיל התשחורת. היא מדהימה כאשר היא פוצחת במבטא יידישאי, הלקוח מגרונו של הסבא המנוח, שמקבל חופשה קצרה להשלים את משימתו בעולם הזה.

נועה היא שחקנית טובה ומשחקה משובח.

רונית בקרמן מתמודדת אף היא בשלל דמויות, בהצלחה רבה. רונית היא שחקנית נפלאה וכשרונית ביותר ומשחקה הוא קולח וטוב.

יובל ינאי מגלם שלל דמויות, אך מצטיין בדמות הנהג וסצנת הנהיגה היא מעולה. יובל יודע לעבור מתפקיד לתפקיד בצורה נהדרת.

ציון אשכנזי מגלם להפליא את דמות ההומו. הוא מצליח להפגין משחק ראוי וטוב , אמין ומוצלח.

סלבה מלצב עיצב יפה את הבמה המינימליסטית, אך עם הרעיונות המיוחדים ובין היתר תמונות הילדות הענקיות. ברק חודריאן אחראי לתלבושות הססגוניות והראויות. אלכסנדר סיקרין עיצב את התאורה ובזק אור על התמונות המגוונות, כהלכה.

"חמישה קילו סוכר" הוא מחזה מיוחד, בסגנון שאינו מוכר והוא בהחלט מהווה חוויה תיאטרלית שונה ומוצלחת.

 

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.